ישנם רבים הנוטים להמעיט בחשיבות של המעורבות ההורית בהתנעה של תהליכי שינוי, בנער הסובל מהתמכרויות. כתוצאה מכך, במקרים רבים מספור, הניסיונות לחולל שינויים עולים בתוהו וזאת משום שלא זו בלבד שהנער תלוי בהוריו מבחינות רבות ביותר ומושפע מהם רבות, אלא שבמקרים רבים מספור ההתנהגות ההורית משמרת את בעיית ההתמכרות. יש לציין כי ברוב המוחלט של המקרים בהם נוצרת דינמיקה הרסנית המשמרת את הפתולוגיה, הרי שלא מדובר בדינמיקה הנוצרת בכוונה תחילה.
ההורים לא מאמינים כי המצב של הנער מושפע מהדינמיקה בבית וקשור אליה
במקרים רבים מאוד, הלחץ שבו שרויים ההורים לא מאפשר להם לזהות את הלחצים של הנער בתור לחצים השונים מהלחצים שלהם. במילים אחרות, הם מתקשים מאוד להבין את מקור הלחץ המופעל על הנער ומתקשים להזדהות עם תוצאותיו. באופן לא מודע ההורים עסוקים בלטפל בלחץ שנוצר כתוצאה מהמצב של הנער ופחות במצבו ובלחצים האמתיים המופעלים עליו.
ההורים הופכים לעיוורים בכל הנוגע לסיבות שקשורות בדינמיקה המשפחתית
מבחינתם של הורים רבים, הפתרון למצוקתו של הנער טמון בכך שהוא מטופל, בכך שהוא נפרד מההתמכרות שלו ובכך שהוא חוזר לתפקוד מלא. הם לא מודעים בשום צורה או אופן לכך שנדרש מהם תהליך של ארגון מחדש ומתכחשים לכך שעליהם להתבונן ביחסים בתוך המשפחה ולשנות את התנאים היסודיים שיצרו לנער בביתו שלו.
“נוהל הטיפול במוסך”
המעורבות ההורית שמה לעתים קרובות את הדגש על החיבור של הנער לגורם הטיפולי המתאים לו, כלומר בהשמתו או הפקדתו של הנער במקום הטיפולי הנכון והראוי. המודל הטיפולי שההורים מאמצים קרוב מאוד למודל של הפקדת הרכב במוסך: הנטייה ההורית הטבעית בחלק ניכר מהמקרים היא לשלוח את הנער לטיפול ולצפות לקבל אותו כאשר הוא “מטופל” או “תקין”.
למעשה ההפך הוא הנכון – ההורים הם אלו שזקוקים לטיפול לצורך “החלפת ראש מנוע”, שכן ההורה הוא המנוף החשוב ביותר לשינוי וללא רתימת ההורה, הסיכוי לשינוי של ממש יהיה נמוך עד בלתי קיים. בכדי להיות מעורבים בהליך ההתמודדות עם ההתמכרות ובגמילה מההתמכרות, ניתן להיעזר בייעוץ של איש מקצוע המתמחה בנושא ומסייע להורים ולמשפחות של המכורים להתמודד עם המצב.
