אדם המכור למשחק הקנדי קראש חווה עימו בדרך כלל יחסי אהבה-שנאה. מדובר במשחק שלכאורה אינו נגמר לעולם, הופך לקיבעון ולוכד מידי יום מכורים חדשים ברחבי העולם. בתוך זמן קצר, נחשב משחק זה למנהיג הבלתי מעורער בענף משחקי המחשב.
מורידים את ההתקנה, משחקים, מתמכרים. מה עכשיו?
כל אדם שמשחק יפה את המשחק, הוא מכור. להבדיל ממשחקי מחשב אחרים, אין מדובר במשחק שניתן לשחק בו רק מידי פעם, או להתחיל את המשחק ואז לאבד את העניין. לא.
לצופים הבודדים מהצד, אשר עדיין לא הורידו את המשחק (וזה רק עניין של זמן), הכללים נראים די אידיוטיים. הם אינם מצליחים להבין מדוע משחק הבנוי מהעיקרון הבסיסי של התאמת שלוש עד חמש סוכריות, גורם להתמכרות כה גורפת.
הגורם העיקרי להתמכרות נעוץ בעובדה כי ניתן לקבל רק חמישה שלבי משחק בכל פעם, לפני ההפוגה הנכפית על המשתמש, וההמתנה מורטת העצבים של שלושים דקות שלמות עד קבלת האור הירוק להמשך. כלומר, אלא אם כן רוכשים מהלכי “חיים” נוספים בתשלום, או שהחברים הטובים בפייסבוק מסייעים זה לזה בשליחת מהלכים נוספים.
בדומה לחוקי ההישרדות בטבע, יעשו המכורים הכול על מנת להישאר במשחק, כולל ליצור קשרים חברתיים חדשים ללא הרף, לשנות את התאריך והשעה בטלפון הנייד מתוך ניסיון להערים על המשחק ולזכות במהלכים נוספים ללא המתנה, וכמובן, לשלם, לשלם, לשלם, עבור הסיכויים להתקדם במשחק ולנצח אותו. אך למגינת ליבם, וכמו שמכתיבים חוקי הקזינו – הבית תמיד זוכה.
השפעת המשחק על תאי המוח
בעוד שמשחקי מחשב אחרים נועדו לבדר בצורה נעימה את שעות הפנאי של המשתמשים, משחק זה מביא לרמות חדשות לגמרי את יכולת המכורים לאבד את השליטה על ההרגלים.
אך מה יש ב’סאגת קנדי קראש’ שגורם לאנשים לפרוש מכל עיסוקיהם האחרים, כולל עבודה וחיים חברתיים ומשפחתיים, ולהוציא מאות דולרים מידי חודש על מנת לנצח “רק עוד רמה אחת ודי”? ובכן, ההתמכרות נובעת ממספר היבטים, הכוללים את הקשיים הגוברים בכל רמת משחק, הבונוסים של הנקודות המוענקים לכישורי משחק גבוהים יותר ומספקים הקלה נפשית ופיזית לעבור את השלב, והרצון להצטיין ולעבור שלבים מבלי לאבד את החיים במשחק. להפתעת המשתמש, ככל שהמשחק מתסכל יותר, כך הוא נחוש יותר להמשיך במשחק. כן. כל זאת ועוד. בעוד שהמשחק זמין באפליקציות הניתנות להורדה במצב שאינו מקוון, חלק גדול מההתמכרות נובע מתחרות המונעת על ידי משחק עם חברים. שחקנים יכולים לשתף את הגדרות המשחק שלהם ברשת הפייסבוק, לעודד את המשתמשים להגיע לשלבים גבוהים יותר מחבריהם, ולנצח שלבים במהירות גדולה יותר מאחרים. היבטים אלו של המשחק מגבירים את האובססיה למשחק, ממש בדומה לכל התמכרות אחרת, ואף למעלה מכך. המשחק מתחיל כמו משחק פשוט ומתוק, אך עד מהרה הוא מגביר את הקצב, את המורכבות ובהתאם את ההתמכרות באמצעות ציפייה לתעלומות נסתרות שעדיין מחכות למשתמש בשלבים הבאים. שעל כל אלו אין מתאים יותר מהמשפט בשיר המפורסם: “You can check us any time you like, but you can never leave”.