קריז, הנקרא גם "תסמונת גמילה" הוא מצב המופיע לאחר ניסיון גמילה מסמים. הקריז מופיע בכל מצב בו אדם מכור לא מקבל את מנת הסם שלו, וגורם לסימנים גופניים קשים ביותר. הקריז יכול להופיע בצורה קלה יותר, גם אצל מכורים לקפאין או לסיגריות, ובמקרה זה לא ייקרא "קריז" אלא תסמונת גמילה, אך המנגנון הוא זהה.

כאשר אדם נמצא במצב של קריז, הגוף שלו מסמן לו את הצורך במנת הסם. ללא מנת הסם, מצבו הגופני של המכור ימשיך להיות רע, אך ברגע שיקבל את מנת הסם יחלפו הסימנים השליליים, עד הופעת הקריז הבאה.

פעמים רבות הופעת הקריז גורמת למצב נפשי קשה ביותר ובביצוע פעולות של הישרדות – גניבה, אלימות, צעקות והתנהגות לא טבעית. קיימות דרכים רבות להקל על המצב של הקריז, ומכורים המגיעים לתוכניות גמילה מסודרות עוברים סדרת טיפולים הכוללת תרופות, סדנאות, שיחות ועוד.

ביטוי הקריז בסוגי סמים שונים

כל סם גורם להופעת קריז בצורה אחרת, וזאת על פי המנגנון הפיזיולוגי של פעילות הסם והשפעת נסיונות הגמילה ממנו. הסמים העיקריים שגורמים לקריז הם:

דפרסנטים

כמו בנזודיאזפינים, אלכוהול, מריחואנה. תרופות כמו ואליום ותרופות אחרות להקלה על חרדה, עלולות לגרום להופעה של קריז במידה ומשתמשים בהן על בסיס קבוע לאורך זמן רב. הסימנים המדאיגים של גמילה מתרופות אלה הם הזיות, רעידות בגוף, פרכוסים ועלייה בלחץ הדם, הקצב הלב ובחום הגוף. לאחר שימוש מתון יותר, יכולים להופיע סימנים קלים יותר כמו אי שקט, חרדה, הפרעות שינה והזעת יתר. הטיפול במצב של קריז על רקע גמילה מדפרסטים הוא ירידה הדרגתית בשימוש בתרופות ושימוש בתרופות נוספות להקלה על העירור העצבי הנגרם כתוצאה מהגמילה.

מעוררים

כמו קוקאין, קראק, ריטלין ואמפטמינים. שימוש בסמים שונים לצד תרופות הניתנות בצורה נרחבת כמו ריטלין עלולים לגרום לתסמיני גמילה רבים, ובשימוש קיצוני ובלתי מבוקר אף להופעת קריז. התופעות העיקריות הנגרמות על רקע גמילה מחומרים מעוררים הם דיכאון, עייפות וחרדה.

במקרים שונים הקריז יכול לגרום אף לסימנים פסיכיאטרים כמו פיתוח נטייה אובדנית, פראנויה והיעדר קשר עם המציאות. סימני הגמילה הקשים האלה דורשים טיפול מיידי ומתאים, הכולל תמיכה נפשית וטיפול תרופתי בסימנים הפסיכיאטרים. יש לציין כי שימוש בתרופות מרשם כמו ריטלין המתבצע בצורה מבוקרת תוך מעקב רופא, לא אמור להוביל להופעת סימני גמילה, ונחשב בטוח למדי.

אופיאטים

הרואין, מורפין וכו'. קבוצת האופיאטים היא קבוצה הנמצאת בשימוש נרחב בעולם הרפואה וההקלה על הכאב, ותרופות רבות להקלה על הכאב כמו מורפין, אוקסיקודון ואחרות הן נגזרות של אופיאטים. הבעיה העיקרית של השימוש באופיאטים היא סיכון גדול מאוד להתמכרות ותסמיני גמילה קשים. הסם הנפוץ ביותר ממשפחת האופיאטים הוא הרואין, הגורם להתמכרות קשה ביותר ובמקרים רבים להופעת קריז וסימני גמילה אחרים.

סימני הגמילה הקשים של אופיאטים הם הפרעות שינה, דיכאון, הרחבת אישונים, האצה בדופק הלב ובקצב הנשימה, יתר לחץ דם, רעידות, כאבי שרירים, הקאה ושלשולים. במקרים הקלים יותר הם כוללים בעיקר נזלת, הזעה, חרדה ונטייה לעצבנות. כאשר מנסים לגמול מישהו משימוש באופיאטים, חשוב מאוד לעשות זאת בצורה מבוקרת ומדורגת, על מנת להימנע מסימני הגמילה הקשים.

במקרים חריגים, הקורים בעיקר אצל מכורים לסמים ולא אצל משתמשי תרופות, ניתן להשתמש בתחליף לאופיאטים שנקרא מתדון, הגורם לתגובה פיזיולוגית לאופיאטים אך ללא תחושת האופוריה הנלווית, ולכן עוזר להקלה על הגמילה. השימוש במתדון נפוץ מאוד בבתי חולים ובמכוני גמילה, ועוזר למכורים רבים להיגמל.