גמילה ויפאקסויפאקס היא תרופה שמיועדת לטיפול בהפרעת חרדה כללית ובדיכאון. מדובר על תרופה מיוחדת ביותר שקיימים לה יתרונות רבים לצד חסרונות משמעותיים. החיסרון המרכזי שנדון בו במאמר זה הוא תסמיני הגמילה הקשים של התרופה שיכולים להיות קשים ביותר.

תסמיני הגמילה מויפאקס הובילו לכך שמדובר על תרופה שלרוב משמשת כקו הטיפול האחרון במטופלים, לאחר שתרופות אחרות לא הצליחו להביא לשיפור במצבם.

על מנת להבין את המקור לתסמיני הגמילה תחילה נדון באופן הפעולה של התרופה ובתופעות הלוואי שונות שנלוות לשימוש בה.

כיצד פועלת התרופה?

כיום בישראל ניתן לרכוש את התרופה בשתי צורות מרכזיות: טבליות לבליעה במינון של שלושים ושבעה וחצי מיליגרם וטבליות לבליעה במינון של שבעים וחמישה מיליגרם.

בדרך כלל המינון הראשוני של התרופה הוא שבעים וחמישה מיליגרם הניתנים בבוקר ובערב עם הארוחה ובמידה ולא מתרחש שיפור במצבו של המטופל, נהוג להעלות לאחר עשרה ימים את המינון בשבעים וחמישה מיליגרם. במקרים החמורים ביותר ניתן להגיע עד למינון מקסימאלי של שלוש מאות שבעים וחמישה מיליגרם.

מנגנון הפעולה המיוחד של התרופה בא לידי ביטוי בכך שהיא פועלת באופן הדרגתי תלוי מינון: במינונים הנמוכים שלה היא פועלת על ידי עיכוב הספיגה החוזרת של הסרוטונין בלבד, כאשר מתחילים לעבור את המינון של מאתים מיליגרם ליום התרופה מתחילה להשפיע על הספיגה החוזרת של הנוראדרנלין ורק לאחר שעוברים את המינון של שלוש מאות מיליגרם ליום, התרופה מתחילה להשפיע על הספיגה החוזרת של הדופמין.

במינונים הגבוהים של התרופה היא משפיעה על הספיגה החוזרת של כל שלושת החומרים במקביל.

תופעות הלוואי של התרופה

תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות תופעות שכיחות כנדודי שינה או ישנוניות, הזעה, יובש בפה, בחילה, כאבי ראש, עלייה במשקל, אובדן של היצר המיני ועוד. תופעות לוואי אלו מאפיינות תרופות אחרות במשפחה אליה שייכת התרופה ולרוב חולפות מאליהן תוך שבועיים לכל היותר למעט הבעיות בתפקוד המיני וההשמנה.

התופעות הפחות נפוצות של השימוש בויפאקס כוללות יתר לחץ דם או ירידה בלחץ הדם, אנורקסיה, התמכרות לאלכוהול או חוסר סבילות לאלכוהול וכן תחושות שמזכירות שוק חשמלי בגוף. תופעות נדירות של השימוש בתרופה כוללות הגברה של הרפלקסים וכמובן תסמיני גמילה חמורים בהם נדון כעת.

תסמיני הגמילה מויפאקס

מאחר והתרופה פועלת על מספר מנגנונים מוחיים במקביל, הרי שהפסקה פתאומית או מהירה מדי עלולה לגרום למערכות הגוף להתבלבל. כך למשל גמילה מהירה מדי עלולה להחמיר עד מאוד את התסמינים שהובילו לשימוש בתרופה מלכתחילה. הגמילה עלולה לגרום להתפרצות של התקף מאני, להחמרה של הדיכאון ועוד.

חשוב לציין כי מעבר לכך שהתרופה פועלת במספר מנגנונים מוחיים, הרי שזמן מחצית החיים שלה בגוף ארוך במיוחד ובאופן יחסי ארוך הרבה יותר יחסית לזמן מחצית החיים של שאר התרופות הפסיכיאטריות.

כיצד ניתן להיגמל בכל זאת מהתרופה?

מילות המפתח בהקשר לגמילה מויפאקס הן לאט ובזהירות. במידה והוחלט כי ישנו צורך להפסיק את השימוש בתרופה חשוב מאוד לבצע את הגמילה תחת הנחיה של רופא ותחת מעקב צמוד שלו.

בדיוק כמו שלא מגיעים למינון הגבוה של התרופה ביום אחד, כך גם אין להפסיק את הנטילה של התרופה ביום אחד כי אם באופן הדרגתי ביותר תוך בחינה של תופעות הלוואי במהלך הדרך. באופן כללי מומלץ להפחית כשלושים ושבעה וחצי מיליגרם מדי שבוע.

במקרים מסוימים מומלץ ליטול במהלך הגמילה פרוזק במטרה להפחית את תסמיני הדיכאון האופייניים לתהליך הגמילה.

ראו גם:
גמילה מציפרלקס

דילוג לתוכן